עם תחילת חזרת הסטודנטים לקמפוסים — אם כי בכמויות פחותות מאי פעם בשל משבר הקורונה — רבים מהם עשויים למצוא את עצמם זקוקים לייעוץ בנוגע ליחסים ומיניות, במיוחד לאור ההקשר המאתגר של תקופת הקורונה. בהמשך שוחחתי עם יועצת סקס, מומחית ליחסים ופעילה חינוכית, על נושאים אלו ועוד. לכולנו ברור שהיא מקדישה את חייה ללמידה והסברה של נושאים הקשורים לסקס בהסכמה, בהנאה, ובהוגנות. עניין אותי במיוחד לשמוע את דעותיה על מצב הסטודנטים בקמפוס, כי היא בעצמה סיימה את לימודי באוניברסיטת פנסילבניה בשנות ה-90, ואני סטודנט משנה ב’ של האוניברסיטה גם כן. במהלך השיחה שבה תיארה לה את נקודות המבט שלה, קיבלתי תובנות על איך לשמור על עצמנו ועל אחרים בתקופת הקורונה, ועוד על מגוון נושאים. רוצה לדעת איך לחולל חוויות מין נעימות יותר? למה ניו יורק מקדמת תופעות כמו “גולדי הולז”? ואיך למצוא אושר? המשך לקרוא!
הדרך שהובילה אותי לעיסוק בהוראת מיניות ויחסים
האהבה שלי לתחום זה נובעת מהמחויבות למען מניעת HIV ואיידס, שהייתה זו נקודת ההתחלה. גדלתי בלונג איילנד להורים שהיו פעילים חברתית ואחראים. הייתי תלמיד תיכון כשהנושא של HIV עלה לדיון כווירוס בלתי מפלה, שאינו מכוון לפי גזע, מצב בריאות או נטייה מינית. מי שהיה עם זה ובלי אמצעי מגן עלול היה להדביק אחרים. ההורים שלי היו מעורבים מאוד במבצעי מודעות לגילוי ומניעה של HIV/AIDS, והיו שותפים בהקמת תכנית מודעות קהילתית ראשונה מסוגה. למשל, זכרתי שחזרתי מבית הספר ומצאתי שולחן ערוך עם בננות וקונדומים, וההורים הסבירו לי כיצד משתמשים בהם, והודיעו שאמורה להיות לי תפקיד בהדרכת חברים. למרות שלא דיברתי על מין לפני כן, זה הייתה חלק מחינוך שגדלתי עליו — להאמין ביכולת שלי להשפיע ולהיאבק בנושאים שחשובים. מכאן התחלתי לעבוד כמחנכת לחינוך איידס במוסדות שונים, והמשכתי ללמוד ולחקור בנושא הגיינה מינית ויחסים.
חוויותיי כמתחילה בגיל צעיר כמחנכת סקס
הייתי בת 15 כשהתחלתי את עבודתי כמדריכה הסקסואלית בקהילה, וזה היה זמן מרתק. הייתי פתוחה לדבר על נושאים כמו סקס אנאלי, סקס וגינאלי, או מין אוראלי — כנראה כי באותה תקופה לא יצא לי לחוות את כולם באופן אישי. זה אפשר לי לדבר בביטחון, ללא חשש מהמונחים שאני משתמשת בהם, מבלי לשתף בפרטים האישיים שלי. אפילו שהעיר הייתה יחסית ליברלית, עדיין הייתה בה נטייה להומופוביה, וקשה היה להיות פתוחה לחלוטין. מצד שני, מי שהלך באומץ, מצא שזו תקופה מרתקת להילחם על זכותו להביע את עצמו. כך התחלתי את דרכי בעולם הזה, והמשכתי בלימודי תעודה והוראה בנושא.
חוויות בקמפוס וביחס לתרבות המין שם
בתקופתי באוניברסיטת פנסילבניה, ההיכרויות וההתנסויות המיניות היו חלק בלתי נפרד מחוויית הסטודנט, אך גם שבדרך חוויתי חוסר שוויון והחלטות בעייתיות שהקשות על ההנאה והחופשה של הרגשות והתחושות. הקמתי טור עצות אנונימי ותפרסמתי מאמרים על מין נשי, כמו עיסוק במין עצמי, כדי לנסות לשנות את המצב. בלימודים, למדתי לשלב בין תפקיד המדריכה ליכולת למצוא את הקול שלי, וגם להכיר את בן זוגי שנמצא איתי כבר 25 שנים. עם הזמן, שיניתי את התנהגותי, והתחלתי לשקף יותר על רצונותיי, גבולותיי, ועל איך נכון לנהל שיח מיני בריא ומבוסס כבוד.
התפתחות המודעות לסכמה תרבותית ומוסרית בנושאי מין
איך מדברים על מוסכמות והסכמת? זה השתנה מאוד לאורך השנים. בעבר, התמקדנו ב”לא” כנגדם, אבל היום מבינים שזה חלק משרשרת של שיקולים — מתי ואיך להגיד “כן”, איך לנהל משא ומתן עם בן הזוג, והחשיבות של הכרה בתהליך. חוסר הבנה והנחות מוקדמות הובילו לבעיות, כמו התייחסות חד-משמעית ל”לא” בלבד, אך היום אנחנו שואפים לדון בהיבטים מורכבים יותר, שמבוססים על תקשורת פתוחה והבנה הדדית. בקמפוס, שיחות על קונדומים, בדיקת HIV, ושימוש בלח מדיום-סובלניים יותר היו חלק מהשיחות, והיום אפשר להוסיף על כך עומקים נוספים.
יחסי קמפוס ותרבות ה”גילוי” – תפקיד המוסדות וחברת ההשפעה
כדי לקדם יחסים בריאים, כולנו צריכים להכיר בעובדה שהרבה תלוי במערכת האמונה והנחות היסוד שלנו — כמו בקהילות הסטודנטים או בארגוני הסטודנטים. אם נקבע כללים שמקדמים שוויון, פתיחות, והכרה באי-ודאות, נוכל ליצור סביבה תומכת. אפילו בתנאים פחות פתוחים כמו חגיגות עם אלכוהול, אפשר להימנע מסיטואציות שמובילות להפרות הסכמה, אם נקבע נורמות חינוכיות ומודעות מראש. לדוגמה, בשיחה פתוחה על ערכים וכיוונים אפשר להתחיל תהליך של שינוי תרבותי. גם באחווה או בארגונים חברתיים, חשוב להדגיש שיח פתוח ומכבד על מין והסכמה הוא המפתח.
התחלות לשיח על מין והסכמה עם חברי תנועות וארגונים
התחלות זה יכול להיות שיחת וידאו, מה שיכול להקל על ההתחלה — אין גירויים חיצוניים שמסיחים את הדעת, והרי אנחנו כולנו לומדים וגדלים לפעמים דווקא כשאנחנו מדברים על הדברים באופן ריאליסטי וגלוי. ניתן ליזום דיון כזה בתחילת השנה, ולבסס נרטיב שמדבר על הקשר בין מין, הפגנה של כבוד, והכרת ההסכמה. בפיתוח שיחה מרוכזת ופתוחה, אפשר להקנות לכל קהילה את הכלים לנהל שיח מכבד ומנוסה יותר. גם אם זה נראה שולי, זה חיוני ליצירת סביבה שבטוחה לכולם.
חשיבות הפסקות שנתיות וחזרה על עקרונות
רצוי לערוך “ריסטארט” שנה-שנה כדי לבחון מחדש את ההתחייבויות והעקרונות של הקהילה שלנו. הזדמנות זו מאפשרת לנו להכיר בהישגים ולזהות מה צריך לשפר בפן של יחסים, תקשורת, והבנת גבולות. גם, חשוב לזכור שלמרות שהחוויות כמו “גילוי” והכרות עם מין הן חלק בלתי נפרד, הן צריכות להיות מבוססות על הנאה, הסכמה, והבנה. זה חיוני גם בעידן של משבר הקורונה, שבה יש חשש מריחוק וחשש מהפחתת ההזדמנויות ליחסים אינטימיים — העלאת מודעות ומפתח שיח בנושא חשוב מאוד.
מה הייתי רוצה לדעת כשהייתי צעירה?
הדבר המרכזי שחסרה לי בעבר היה ההבנה שהיכרות עם הגוף שלי ושל היכולת שלי ליהנות ממין משחררת המון מתי שאדע לפעול יחד עם עצמי, גם בלי שותף. שיחות פתוחות עם חברות על מין עצמי, דחפו אותי להכיר את הגוף והצרכים שלי יותר לעומק, ומנעו ממני להיכנע ללחצים מחברות או רגשות של תסכול. אילו הפכנו למודעות יותר לכוח של ההכרות העצמית, סביר להניח שהיינו מונעות מעצמנו להיכנס לסיטואציות לא רצויות. חשוב להבין שהשפה והדיבור שלנו על מין מגלים הרבה על התפיסות והדעות שלנו, ולפעמים גם על חוויות של דחייה, בושה, או שנאה עצמית. מין, בעיני, הוא חוויה שמחברת בין הגוף לנפש, ושווה לגדול עם ידע על מה שמזמין אותנו, ממה פחדנו בעבר, ומה עושים כדי לנהל את זה טוב יותר.
שיח על זכויות, שפה, ותרבות המין
השיח על מין וגבריות תופס מקומות חשוכים של מילים שמכסות תוקפנות וחוזק קיצוני — “חיה”, “מפלצת”, “שד” — שפה שמעטרת את שפת הנוער וקולנוע. אך מה שמרגיש תמים או כיפי עבור אחד, עלול להיראות כאיום עבור אחר. כשאני שומעת את התלמידים מדברים באירועי מין, אני מדגישה שזו שפה שמעניקה ליחסים טון של תוקפנות או של רדיפה, בעוד שיח מיני אמיתי צריך להיות תזמון להנאה משותפת, חיבור, והנאה. זה כמו טנגו — עלינו לקיים ריקוד של כבוד, הקשבה והנאה.
השפעת תעשיית הפורנו על תפיסת המין שלנו
אני לא מתנגדת לפורנו או לסוגי תוכן מיני אחרים, אלא שהשיתוף הפך להיות נגיש יותר מתמיד. בפעם הראשונה שהייתי בקולג’, היה קשה למצוא פורנו, והגישה אליו דרשה מאמץ ומיומנות. היום, זה פשוט קל מאוד וגולש באינטרנט בשניות. הבעיה היא שהפורנו מדלג על ההיבטים החשובים של סיטואציות מין, כמו תקשורת, תיאום, תהליך של חיפוש והסכמה, ומציג תמונה שרירותית ומוגזמת של חווית מין. הפורנו עלול לבלבל ובמקרים מסוימים גם לכשעצמי, הוא מציג דוגמה קיצונית ואנטי-ריאליסטית של יחסי מין — ולא כלי חינוכי אמיתי. לדוגמה, שיחה שנערכה עם תלמידי תיכון חשפה את ההבנה המוטעית של חלקם על איך מין באמת עובד ומה מצופה מבן זוג.
הנחיות לסטודנטים בהתמודדות עם קמפוס בזמן הקורונה
כשחושבים על חזרה לקמפוס בשנה הקרובה, במיוחד בעידן של מגבלות, צריך להיות מודעים לכך שהאינטימיות הפיזית תושפע משמעותית. אפילו ניו יורק־סיטי, שפרסמה לאחרונה המלצה חריגה של “גולדי הולז”, מצביעה על חוסר בריוד מסודר. אני מצטערת שאנשים צעירים עלולים לאבד הזדמנויות ללמוד ולהכיר את התחושה של מגע, חוויות חדשות, והרגשות מגוונות, בשל ההגבלות. לכן, חשוב למצוא דרכים לשמור על בטיחות, דרך בדיקת COVID משותפת, שימוש באמצעי מגן, או שיח פתוח על גבולות ומרחק. הדבר דורש איזון, אך הוא הכרחי לשמירה על בריאות נפשית ופיזית.
מה עומד בבסיס אושר ובריאות במערכות יחסים
מחקרים מצביעים על כך שהבסיס לאושר בחיים טמון ביחסים בריאים ומספקים. קריאה חשובה היא להכיר שמושג “קשר” רחב יותר מיחסים רומנטיים בלבד — כולנו, גם אנשים א-סקסואליים, זקוקים לקשרי אדם. היכולת להביע את עצמנו באותנטיות, להרגיש שמישהו שומע ומכבד אותנו, הם מפתחי אושר. בעיות במערכת יחסים נובעות פעמים רבות מחששות, מעצמי, מתחושת חוסר ביטחון, ומחוסר פתיחות. המפתח הוא להכיר את עצמנו — לשאול את עצמנו אילו צרכים, אילו גבולות ואילו רצונות יש לנו. אף אחד לא יכול לנהל מערכות יחסים הצלחות עבורך — עליך לנהל את חייך לפי רצונך, מבלי לחשוש מביקורת או מקונבנציה תרבותית. לכן, עלינו להיפתח, לשנות נורמות, ולקדם את השיח על מין, יחסים והאמון.
איך לנהל ויכוחים באופן בריא
מיוט של הדרך בה אנחנו מתמודדים עם קונפליקטים, היכולת לתקשר באופן מכבד והוגן הם מרכיבים קריטיים ליחסים בריאים. אחד הקשיים הגדולים הוא להימנע מקנאות, מתקפות אישיות או ניסיון “לשבור” את הצד השני. למידה של איך להתווכח נכון, להישאר קשוב, ולכבד את הדעות השונות, תורמת מאוד לבנייה ארוכת טווח של יחסים איכותיים. מעורבות זו מחייבת אותנו להכיר שזה נורמלי שהרבה מחלוקות מתעוררות — העיקר הוא איך אנחנו מתמודדים איתן.
שיטות ליצירת שיח פתוח על מין
הדרך הראשונה היא להכיר בכך שהשיח אינו חייב להיות מושלם או נוח. יש לקבל שזו חלק בלתי נפרד מלהיות אדם בוגר, ושהתיוך של חוסר נוחות ממקום של פתיחות הוא הכרחי. שימוש בהומור, שיתוף בכישלונות, וקידום שיח שמכבד כל אחת ואחד, מונעים מבוכה ומחזק את ההבנה המשותפת. לבסוף, כל אדם זכאי לבחור את דרכו ביחסי מין, בין אם זה בהסכמה מלאה, בתובנה עצמית או בקביעות שיקול דעת. היחס חייב להיות על כבוד, בחירה חופשית ואישור עצמי.
סיכום ומבט עתידי
שיח פתוח, חינוך, והקפדה על כבוד והבנה — אלו המפתחות ליחסים טובים, להרמוניה ולחיים מלאים שמחים ומספקים. התחום דורש מודעות מתמשכת, שיחיות פתוחות, כבוד הדדי ויכולת לדבר על החוויות והרגשות באופן כן ונטול שיפוט. זה, ובעיקר ההכרה בקולו של כל אחד, הם ייחודיים וחשובים ליצירת קהילה תומכת ומקדמת. ופשוט — אפשר לחיות את זה, זה כן אפשרי, וזה הרבה יותר טוב.
