האמון הוא מושג מרשים ומורכב. רובנו מתקשים לזהות באופן מדויק את הגורמים שמובילים אותנו להפקיד אמון באדם מסוים — בדרך כלל, בניית האמון מתרחשת בהדרגה לאורך זמן. זהו תהליך שמבוסס על צבירה של תכונות ותחושות שמצטרפות יחד ומסבירות “הנה, זה האדם שאפשר לסמוך עליו.” תהליך זה כולל ערכים, התנהגויות, עמדות, חוויות משותפות ומשיכה אישית, שמתחברות כדי לבנות תיתוך של אמון.
אף על פי כן, אמון הוא דבר סבוך ומסובך.
אפשר בהחלט לסמוך על מישהו, והאדם יכול עדיין לפגוע בנו. כואב זה יכול להיות בממדים שונים — לפעמים היא פגיעה קלה, ולפעמים היא כואבת מאוד. כמי שמתמחה בחינוך מיני ובהיכרות עם מערכות יחסים לא בריאות ועם טראומה, אני נשאל פעמים רבות:
מדוע מותר למישהו להיות במערכת יחסים עם מישהו אחר שמזיק לו?
התשובות לשאלה זו רבות ומגוונות. ייתכן שמישהו נתקע במערכת יחסים מתוך צורך כלכלי, או כי הוא מרגיש שאין לו מישהו אחר שאליו יוכל לפנות, או מסיבות אחרות אינסופיות. חשוב להבין כי רעיוני ההתנהגות ההרסנית והפוגענית לא מתחילים כבר בשלב התחלת הקשר. האלימות והפגיעה הם חלק מהשימוש באונס ובכוח — הם מייצגים שליטה, השגחת ושליטה על אדם אחר. אחת מהשיטות בהן הפוגע בונה את הכוח שלו היא על ידי בניית אמון, הפיכתו לחברת הפנטזיה של הקשר, ואז בהדרגה הוספת התנהגויות פוגעניות, שנעשות חלק אינטגרלי מהקשר ההולך ומתפתח.
לאחר שהאדם עוזב מערכת יחסים אלימה ומזיקה, רבים מוצאים שהדרך לבנות מחדש את אמונם בעצמם ובסביבתם היא אתגר לא פשוט.
אמון אינו רק כלפי אחרים, אלא גם כלפי עצמך. אמון עצמי משמעו להאמין שהתחושות, האינטואיציות וההבחנות שלך הן בדרך כלל נכונות. זה כולל את היכולת לזהות מצבים טובים depreciation bad בזמן אמיתי, ולהרגיש בטוח שהחלטותיך מבוססות על מידע שיש לך ולטובה יוכלו להנחות אותך בבחירות החיים שלך.
אני מוכנה להיות כן איתך — אין נוסחה אחת מהירה לשיקום והחזרת תחושת הביטחון העצמי לאחר מערכות יחסים מזיקות, טוקסיות או אלימות. עם זאת, קיימות שיטות ופעולות שתוכלי ליישם כדי לנהל את התהליך ולהתמוך בעצמך במהלך המסע הזה.
1. תארי את העולם כפי שאת רואה אותו
שמעתי לא פעם את המונח “גזלת המחשבה” (gaslighting)?
גזילת המחשבה היא טקטיקת אלימות רגשית שבה הפוגע מנסה לגרום לנפגע להאמין כי מה שהוא חווה או רואה הוא לא אמיתי, או אינו נכון. בדרך כלל, תהליך זה מתרחש לאורך זמן, באטיות, עד שהנפגע מאבד את היכולת להבחין בין מה שחשוב ומה שטעות או שקר. זו אחת מהאסטרטגיות המרכזיות של הפוגעים, כי אם אתה לא יודע מה נכון ומה לא, קל יותר לשלוט בך ולשלוט עליך.
כדי להתמודד עם זה, כדאי לכתוב בכל יום את מה שאת רואה ומרגישה — בהקדשה, ביומן, באפליקציות הערות בטלפון. תיעוד שוטף של האירועים היומיים כולל מה אכלת, איך היה מזג האוויר, מה קרה, ואיך הרגשת. תיעוד כזה מסייע לך לבנות תשתית של תעודת אמת שבה תוכלי לסמוך כדי לעודד את תחושת הביטחון שלך בעצמך.
גם תיעוד הרגשות שלך חשוב מאוד. למשל, כשקרה מקרה מסוים, איך היית מרגישה באותו רגע? האם יש שאלות שמעוררות בך ספקות? איך את מרגישה עכשיו, אחרי שניתנה לרגע ההזדמנות להתבונן במצב במבט אחר?
לראות את ההתרשמות והפרשנות שלך לנסיבות מונחה בכתב יכול לחזק את הביטחון שלך בחושיך ובההבנות שלך. אם את פחות רגילה בכתיבה, לא חייבת לעשות זאת בטקסט: אפשר גם לדבר בקול רם ולהביע באוזני עצמך את הדברים שנראים נכונים לגבי אותו יום, ולחזק את האמונות והתחושות שלך.
2. הכירי את הדגלים הירוקים
ידוע שחשוב להכיר את סימני האזהרה והסכנה במערכות יחסים (ה”דגלים האדומים”). אך לא פחות חשוב זה להכיר את הסימנים החיוביים — את הדגלים הירוקים, שהם אינדיקטורים חיוביים וקידומיים במערכת יחסים. חשוב לציין שהכללים הללו חלים על כל סוג של אינטראקציה בין אנשים, לא רק במערכות יחסים רומנטיות או מיניות.
להלן כמה דגלים ירוקים:
- את מסוגלת לבטא את עמדתך ולהישמע בכבוד, גם כאשר הדעות לא תואמות. זה מראה שיש בסיס לשיח פתוח וכנה.
- כשאת מציבה גבולות, הם מכובדים. אפילו טוב מזה: האדם האחר מבחין בצרכייך ושואל על גבולותיך לפני שאת צריכה להכריז עליהם.
- כאשר האדם מדבר עליך בפני אחרים או מולי, הוא משתמש בשפה תומכת ואוהדת. הוא לא מפחית מערך אותך, לא מתנגד אליך ביודעין, ומן הסתם כשיש משוב, הוא נעשה באמפתיה והבנה.
- כשאתה מרגישה תסכול או כעס, בן זוגך מאפשר לך לבטא את הרגשות מבלי להאשים אותך או להקטין אותך. הוא מתמקד בהקשבה, תומך ומתחשב.
- יחסים עם משפחה וחברים שתומכים ומחזקים את הבחירות והגבולות שלך. מערכת יחסים שמקדמת תמיכה הדדית.
- במקרה של קונפליקט, שידעת לנהל אותו יחד כאנשי צוות, במקום להילחם כדי להוכיח את צדקתך בלבד. תקשורת פתוחה וכבוד הדדי הם מפתח.
3. בניית רשת תומכת
תהליך שיקומי של בניית אמון מחייב תשתית תומכת — אנשים שמוכנים להקשיב, ללוות, ולתמוך בך. לעיתים, התמיכה היא פשוט בהאזנה אמפתית ואכפתית לסיפור שלך. לעיתים, זה מישהו שמסייע לבדוק את הגרועות הרגילות של התחושות והתגובות שלך, ואפילו מישהו שמסוגל לשתף בחוויות דומות שהיו קשות לו.
הקהילה שלך יכולה להיות קרובים, חברים, משפחה — אך גם מקורות אחרים, כמו מרכזי סיוע מקומיים למקרי אלימות, קבוצות תמיכה חינמיות או בעלות עלות מופחתת, פורומים באינטרנט, צ׳אט ותמיכה מקוונת. כל אלה יכולים להוות עבורך משענת פנימית וחיזוק ארגוני בתהליך ההתמודדות, ההחלמה והבניה מחדש של ההאמון.
אם את לא מוכנה לשתף או להצטרף לקבוצות תמיכה, פסיכולוג שמתמחה בעבודה עם נפגעות נפגעי אלימות יכול להיות התחלה מצוינת, שיכול לעזור לבנות תובנות ולפתח ביטחון עצמי מחדש.
4. דואגת לקול הפנימי שלך
האלימות וההתעללות מכות לא רק בגוף, אלא גם בנפש. עלולה להיות השפעה ארוכת טווח של המסרים שהועברו על ידי הפוגע — שדוקא אותך, שתהיי אהובה, מקובלת וראויה, לא באמת מגיע לך אהבה ויחס טוב. קולות אלו יכולים להישאר מתנגנים בראש גם אחרי שהקשר נגמר.
ולמרות שזה לא קל, חשוב לזכור — זה לא את לא בסדר. זה לא באשמתך. כל המסרים השליליים והביקורתיות שהוטמעו בך הם תוצר של ניסיונות הפוגע להחליש אותך כדי להשתלט עליך.
כאשר הקול הקשה הזה מתחיל לדבר, את לא צריכה להילחם בו באגרסיביות. במקום זה, תגיבי לו בחמלה. תאמרי לעצמך משפטים מייצבים ומחבקים, כמו:
- “קודם האמנתי שזאת אני, אבל אני עובדת על להיות מתוקה יותר איתי.”
- “אני מרגישה כך בלחץ — מה יוכל לעזור לי להקל על ההרגשה?”
- “זה בסדר לקחת את הזמן שלי להבריא. התהליך דורש סבלנות, ואני מקבלת את זה.”
תני לעצמך יחס של חום וחמלה — את ראויה לכך. תדברי אל הקול הקשה באהבה, תזכירי לעצמך שהזמן שלו להיעלם והבריאות שלך היא תהליך שמומלץ להורים בסבלנות.
בניית אמון עצמי ואמון כלפי העולם לוקחת זמן. אין צורך למהר. תני לעצמך ריפוי, סליחה, והקשבה עצמית. תתייחסי אל עצמך כפי שהיית רוצה שיתייחסו אליך, כי במובנים רבים, את עדיין לומדת את זה, כל עוד את עושה את הדרך הזו.
